המלטז, הינו הכלאה של שני גזעים – פודל וספנייל. מקורו מהאי מלטה ששוכן דרומית לסיציליה ומכאן שמו. המלטז הינו גזע עתיק ואהוב מאוד לאורך ההיסטוריה על ידי אומנים נחשבים, נשות האצילים התהדרו בו והחשיבו אותו לסמל הנאמנות, ואפילו הפילוסוף אריסטו המהולל כתב עליו ושיבח אותו ועוד היד נטויה.
לאחר נפילתה של האימפריה הרומית, מרביע כלבים סיני שמר על הגזע המלטזי מלהיכחד, ומכאן התפשט הגזע לשאר העולם. כלבים מגזע מלטז הובאו לישראל לראשונה בשנת 1979, והם איתנו עד היום.
המלטז נחשב לגזע היפואלרגני ומתאפיין בפרווה לבנה וארוכה שאינה נושרת, עיניו עגולות שחורות וגדולות בעלות הילה שחורה שהמקנות לו את המראה המתוק שאנחנו לא יכולים לעמוד בפניו, אפו שחור וקטנטן שמשחיר בחשיפה לאורך זמן לשמש ובחוסר חשיפה ממושכת לשמש יחזור לצבעו הוורדרד.
כלבי המלטז כולם לבנים וצחורים, אפם הפחוס השחור יהפוך לורוד אם לא יחשפו לשמש, ויחזור להיות ככה לאחר החשיפה לשמש. ראשו קטן ועגלגל. גופם קטן וגובהם 20-25 ס”מ תלוי במין המלטז. משקלם נע בין 2-4 ק”ג.
המלטז עשוי לחיות כ -15 שנה.
המלטז הוא כלב שובב אנרגטי, חברותי, אינטליגנט ובעל אופי נוח לרוב. חברותיים, מלאי אנרגיה וישארו כאלו גם בגיל מבוגר. הם אינם כלבי תקיפה ושמירה, אלא בדיוק להפך הם כלבי משפחה, חברות ומשחק. למרות זאת, חשוב לאלף אותם מהרגע הראשון היות ובבגרותם הם עלולים להיות שתלטנים ותוקפניים כלפי ילדים.
כלבי המלטז מעדיפים לשהות בבית והרבה פחות בחצר, הם זקוקים למקום ממוזג ומאוורר בעונת הקיץ, ולמקום חמים ונעים בעונת החורף.
אם אתם מתכננים להעדר מהבית רוב שעות היום, כדאי שתדעו שגורי המלטז סקרנים מאוד וינסו לכרסם כל דבר שימצאו בבית, לכן כדאי שתרכשו עבורו עצמות לעיסה או משחקי לעיסה. חשוב מאוד לא להשאירם לבד לזמן ממושך היות והם עשויים לפתח חרדת נטישה.
כלבי המלטז ידועים בחיבתם לנבוח, והפכו למרבה הצער לכלב הננטש ביותר בשל נביחותיהם הרבות.
על מנת למנוע מכלבי המלטז לחרדות והתנהגות תוקפנית כלפי זרים, ילדים וסביבה זרה, קחו אותו לטיולים יומיים לכל מקום אפשרי – פארקים, גנים, מקומות הומים, מפגש עם כלבים אחרים (אך לא תוקפניים!) ואם הוא מתנגד או חושש עצרו לרגע, הראו לו שאין סיבה לחשוש – עודדו, לטפו ופנקו אותו בחטיף ונסו להמשיך בטיול כמתוכן.
מלטזים הם בדרך כלל בריאים, אך כמו כל הגזעים, הם נוטים למצבים בריאותיים מסוימים. לא כל המלטזים יחלו בכל המחלות הללו, אך חשוב להיות מודעים להן אם אתם שוקלים גזע זה.
לוקציה של פיקה היא כאשר מפרק הברך (לרוב של רגל אחורית) מחליק למקומו ומחוצה לו, וגורם לכאב.
ניוון רשתית פרוגרסיבי (PRA): הפרעת עיניים ניוונית. עיוורון הנגרם על ידי PRA הוא תהליך איטי הנובע מאובדן קולטני האור בחלק האחורי של העין.
תסמונת שייקר לכלבים לבנים: הפרעה זו הפוגעת בעיקר בכלבים לבנים. סימני המצב הם רעידות על כל הגוף, חוסר תיאום ותנועות עיניים מהירות. פרקים מתחילים בדרך כלל כאשר הכלב הוא בן חצי שנה עד שלוש והוא לחוץ או נרגש יתר על המידה. מצב זה אינו כואב ואינו משפיע על אישיות הכלב.
מכת חום וכוויות- פרוותו של המלטז גורמת לו לסבול מהחום ועורו העדין רגיש מאוד לשמש ועלול להיכוות כתוצאה מחשיפה אליה.
המלטזיים סובלים לעיתים מהתעטשות הפוכה: זהו מצב הרבה פחות קשה ונמשך מספר דקות בלבד. התעטשות הפוכה מתרחשת בעיקר כאשר הכלב שלך מתרגש או מנסה לאכול או לשתות מהר מדי. זה יכול להתרחש כאשר יש אבקנים או גירויים אחרים באוויר. הפרשות מהאף של הכלב צונחות על החיך הרך שלהן, וגורמות לו להיסגר מעל קנה הנשימה בתגובה אוטומטית. זה יכול להיות מפחיד מאוד עבור המלטזית שלך, אבל ברגע שהוא נרגע, העיטוש ההפוך נעצר. ליטף בעדינות את גרונו כדי לעזור לו להירגע
עיניו נוטות לדמוע ולכן חשוב לנקות אותן באופן יום-יומי עם תכשיר ייעודי.
דלקות אזניים – קיצור הפרווה הצומחת בתוך אוזניו של המלטז וניגוב אוזניו עם צמר גפן יבש מידי יום תמנע היווצרות של דלקת אזניים ופטריות.
המלטז כמעט ואינו שוחק את ציפורניו במהלך טיולים ולכן חשוב שספר או וטרינר יקצרו את ציפורניו כדי למנוע עיוות אצבעות.
כמו כל כלב חדש שנכנס הביתה, גם כאן מומלץ להתחיל באילוף החל מהרגע הראשון שהם נכנסים לביתם החדש שכן המלטז נוטה להיות שתלטן ומנסה לבסס את מעמדו גבוה בין בני הבית. ולכן עשוי להיות תוקפן כלפי ילדים קטנים ואף לעיתים כלפי בעליו. אל דאגה, כלבי מלטז ידועים ככלבים חכמים ואינטליגנטים, שמבינים בקלות מה רוצים מהם ולכן קל לאלף אותם. הם מגיבים נהדר לשיטת האילוף החיובית שכוללת הערות חיוביות כמו חטיפים ומשחקי אילוף. חשוב מאוד לא לוותר ולהציב לו גבולות ברורים מאוד בבית כגון עשיית צרכים, הרמת חפצים מהרצפה, נביחות, נשיכות ואילוף כמובן.